תג ארכיון: סטפן יוז

להילחם דווח: Thomas and Dudzinski Impress on Debuts as Preece, McIntyre and McGivern Score Big Wins In Cardiff

דו"ח של ג'יאנלוקה די קארו

 

Ben McGivern vs. Ben Hough
Carl Thomas vs. Kyle McNicholas
Kacper Dudzinski vs. מייקל קלי
Levi Griffiths vs. Scott McIntyre
Liam Preece vs. סטפן יוז

Photographs courtesy of Thomas Jones

 

 

ביום שבת I made the trip west from my London home to the beautiful city of Cardiff for the Owen Watkins promoted event at the Ice Arena Wales.

The event was due to be headlined by the much anticipated all Welsh Heavyweight title clash between Hari Miles and Dorian Darch, for the World Boxing Foundation (WBF) European Heavyweight Championship. However the fight had to be postponed as Darch was unable to take part due to a suspension he received following a fight on a different event a few weeks prior.

Despite this setback Owen Watkins had decided that the show must go on and I for one am pleased he made that choice, as the planned undercard featured a number of top class amateurs I have been looking forward to watching making their professional debuts.

First up was debuting Carl Thomas versus Kyle McNicholas in a four round Light Heavyweight Contest.

Both lads started really well exhibiting their respective boxing skills.

As the round progressed Thomas stepped up the pressure, backing McNicholas onto the ropes and began letting rip with shots to the body and head of the Liverpudlian.

As the round progressed into the final minute Thomas landed a cracking right to the head that shook McNicholas to the core, Thomas followed up with a left to the body followed almost immediately with a big left to the body that sent McNicholas to the canvas.

Surprisingly McNicholas made the count, they sure breed them tough on Merseyside, as that was a vicious body shot just below the lower rib, you just don’t see people get up after those that often.

On the restart Thomas went straight back on the attack, firstly firing off a stiff jab followed by another stinging left to the body and a double right to the head.

Thomas kept up the pressure, peppering McNicholas with a wicked body-head combination followed by another good stiff jab to back McNicholas into a neutral corner before letting rip with a sensational left hook to the body, that sent McNicholas down for a second time.

Referee Roger Riley began the count and as it just reached the eight count point McNicholas began to try and rise without success, leaving the referee no option but to wave the fight off just as the bell tolled to signal the end of the first round.

I’m pleased to say that McNicholas was perfectly OK and did get to his feet shortly after.

My final thoughts on this particular fight are; it may have only lasted one round but what a cracking round it was.

Next up see Kacper Dudzinski making his pro debut against Belfast’s Michael Kelly in a four round Super Welterweight contest.

Right from the off Dudzinski got behind his seriously strong jab and began controlling the proceedings with fast hands and stiff double jabs.

Kelly is no mug, לא נורה על ידי ארוך, he’s as savvy as they come, but even he had to concede to taking a defensive stance and patiently wait for any opportunity, no matter how slender, to counter, which to be honest were few and far between.

Dudzinski seriously impressed against Kelly and has a fantastic future in the sport.

It may have been his debut, but based on his performance ביום שבת לילה, against a former genuine title challenger, I reckon he’ll go all the way to the top and deserves it too, anyone who can keep Kelly on the back foot the way Dudzinski did for virtually the full four rounds is without doubt something special.

Don’t get me wrong Kelly landed some cracking shots but Dudzinski’s sensationally fast hand speed and superb defence kept those opportunities to the bare minimum.

Nice little touch from Kelly late in the final round, following a ‘matrix style’ reaction move, that almost prevented him touching a glove down, עם זאת, much to his annoyance he received a count from referee Chris Kelly, although Kelly was convinced he’d actually had avoided his glove touching the canvas, but instead of standing there and protesting he dropped down and proceeded to do push ups throughout the count to show his disapproval, לשמחתו הרבה של הקהל.

After four brilliant rounds it came as no surprise that it was Dudzinski whose hand was held aloftthe official result showed Dudzinski scoring his maiden pro victory by a 40-35 מרווח נקודות.

Next up was Ben McGivern versus Ben Hough in a four round Cruiserweight contest.

מה להילחם, McGivern mainly bossing the proceedings, forcing Hough on to the back foot as well as the ropes for a good chunk of the first stanza. Hough may have been on the defensive for a good part of the first but when the opportunities arose he took them in style.

It was virtually a complete turnaround in Round Two, with Hough wrestling control and putting McGivern on the back foot, and ropes, similar to the way the Scot had bossed the first round.

The third stanza was a much closer fought affair, so much so I found it hard to split them, points wise.

The fourth started out more or less as the third ended, with both protagonists going for it hammer and tongs, but as the Round progressed McGivern stepped up the pace enough to not only secure the round, but also the victory.

After four sensational all action rounds, as I gave away above, it was McGivern that came away victorious, referee Roger Riley scoring the excellent contest 39-37 in favour of the Scotsman.

Following the fight both boxers agreed to a rematch, which I have been reliably informed is likely to take place in Liverpool on ספטמבר 8 put the date in your diary this is a fight no one should miss!

The penultimate fight of the night see Blackwood, South WalesLiam Preece versus very, very late replacement Pentrefoelas, North WalesSteffan Hughes in an all Welsh contest.

What a corker this fight was, it was an all action thriller from start right through to the final bell.

Considering Preece had a considerable weight disadvantage to deal with, he really went for it, taking the fight to his more experienced, and heavier, יריב.

Preece boxed confidently not only when on the attack but also when defending against the pinpoint accurate exocets launched by Hughes.

Preece was impressive throughout, and I’m sure it didn’t surprise anyone in the Ice Arena Wales when referee Chris Kelly’s scorecard was read out as a 40-36 points victory for the South Wales Lad.

The final pro fight of the night pitted highly rated former amateur star Port Talbot’s Levi Griffiths versus Liverpool’s Scott McIntyre.

Griffiths is so slick, the classy youngster began well and landed some stinging shots, which forced McIntyre to switch to ‘plan B’ early on in an attempt to keep on the inside to prevent the Welshman from getting his big shots off.

McIntyre’s plan B may not have been pretty, but boy oh boy it was highly effective.

After the initial ‘open’ תקופה, which allowed the slick Welshman to achieve a good level of success, the majority of the fight could have taken place in a phone box.

McIntyre clearly had no intention of giving Griffiths any opportunity to let rip with any big shots, he just kept him tied up throughout, sometimes by foul means, so much so that after numerous warnings for holding or not breaking when told, referee Roger Riley deducted a point, however even that point deduction wasn’t going to prevent the Liverpool man from securing the victory, the official score being 39-36.

יש לי להגיד, whilst personally disappointed that the Miles-Darch WBF European title fight didn’t take place, promoter Owen Watkins had put together such a top class support card that I, as well as am sure everyone else in attendance had their Pugilistic Appetite well and truly sated by the fare on offer and look forward to his next promotion, which will take place at the Cwrt Herbert Leisure Centre in Neath on the 22nd September.

של קוטי “סיוט” בידיו של דקסטרו – Pugh ו-יוז שלטון העליון בגאווה פארק

דו"ח Ringside: ג'יאנלוקה די קארו

 

 

 

פארק הגאווה בדרבי עשוי להיות ידוע בעיקר כביתו של דרבי קאונטי FC, אולם לאחר מוצאי שבת זה עשוי להיות ידוע בדיוק כמו הבית החדש של Boxing in the City.

 

 

 

האמרגן המקומי דן גריי והצוות שלו באמת עשו את כל העצירות כדי לערוך אירוע בינלאומי ברמה הגבוהה ביותר, השני של דן גריי במקום המהמם, שהעלה על הרוב המכריע של אירועי הטלוויזיה הגדולים במדינה, לא רק בתחום איכות הקידום אלא גם לגבי התאמה.

 

 

 

כמה מרענן היה להיות צד ראשון באירוע שבו כל קרב וקרב היה כל כך שווה שממש לא ידעת מי עומד לצאת מנצח.

 

 

 

זה היה אגרוף כמו שהוא צריך להיות ואהבתי כל שנייה שלו, כפי שאני די בטוח כך עשה כל אדם שהשתתף, ובכן, כמעט כולם עמדו על רגליהם והראו את תמיכתם בלוחמים לאורך כל קרב, אני יכול לומר את זה בביטחון מסוים.

 

 

 

בכל מקרה די לוופל שלי, בואו נגיע לקרבות עצמם, בסדר הפוך.

 

 

פרוספקט מקומי רוס דוהרטי עמד בראש התוכנית, נגד Grigorijs Dunecs הלטבי בתחרות במשקל ולטר שמונה סיבובים.

 

 

 

Dunecs גבוה בשביל ולטר, עם טווח ארוך מאוד, אשר בתחילה הוא הצליח להשתמש בו היטב כדי לשמור על יריבו הנמוך דוהרטי בסביבות הדקה הראשונה לערך של הסיבוב הראשון., לדוהרטי יש מוח אגרוף דלוק ועד מהרה התאים את הטקטיקה שלו כדי לעקוף את החיסרון הגדול הזה.

 

 

 

איגרוף סנסציוני וחכם מהבחור המקומי רואה אותו מקבל בקרוב מראית עין של שליטה במשחק לטובתו, בעיקר לכוון את הגוף עם יריות בודדות ולצאת מטווח לפני ש-Dunecs יכול היה להתמודד עם השפעה.

 

 

 

עוד מאותו הדבר בחלק השני המוקדם, אולם הביטחון העצמי של דוהרטי צמח במהרה לרמה שבה הוא הצליח לחמוק מתחת לנגיחה המרשימה של הלטבי ולתת להיקרע עם שילובים חדים של ידיים כפולות., לפני שהוא חוזר אל מחוץ לטווח.

 

 

 

שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא היה תנועה חד-כיוונית, רחוק מכך, מכיוון ש-Dunecs זכה להצלחה רבה בהנחתת הזריקות שלו, רק התנועה החכמה של דוהרטי והאומץ הטהור להיכנס פנימה כדי לנחות שלו היו מרשימים מאוד.

 

 

 

עוד מאותו הדבר בכמה סיבובים הבאים, ממש מעולה, איגרוף טכני ביותר משני הגיבורים, אבל החמישי הוכיח את עצמו כנקודת מפנה גדולה, כשדוהרטי חפר עמוק והחליף טקטיקה שוב, נראה שהגיע להתקפת גוף נוספת, אבל במיקרו-שנייה האחרונה עוברים לזריקת לולאה לראש.

 

 

 

Dunecs, תוך זמן קצר השתלט על הטקטיקה החדשה ובעצם ניטרל את המהלך היעיל ביותר הזה. אם כי דוהרטי פשוט חפר עמוק לתוך הארונית המצוידת שלו והוציא עוד מהלך חכם.

 

 

 

כשהקרב הגיע לסיבובים האחרונים, האוהדים זכו לכמה סליחות מיושנות וטובות.

 

 

 

הסיבוב האחרון היה קרקר, ובכן כל הקרב היה, אבל הסיבוב האחרון כילם את הטעם של התחרות בצורה הטובה ביותר, שני הלוחמים זרקו זהירות לרוח ובאמת הלכו על זה – זה היה עוצר נשימה לצפות בו.

 

 

 

אחרי שמונה סיבובי קרב פנטסטיים של אגרוף שופט רוב ג'ונס’ כרטיס ניקוד לקרוא 80-72 לטובת רוס דוהרטי, למרות הציון הנכון לחלוטין, זה פשוט לא שיקף עד כמה הרוב המכריע של הסיבובים קרובים.

 

 

 

לפני הקרב המצוין של דוהרטי-Dunecs היה קרב של שני בכורים Pro, אמילי פאה הבריטית מול Jelizaveta Cerkasova הלטבית.

 

 

 

מה להילחם, זה היה מעולה ואני יודע עוד לפני שאני מתחיל לכתוב אני לא אצליח לתאר בצורה מספקת עד כמה הקרב הזה היה טוב, אבל אני הולך לעשות את זה הכי טוב שלי.

 

 

 

מיד בפעמון הפתיחה שתי הבנות נעו קדימה ונפגשו במרכז הטבעת והחליפו נגיחה חזקה וטובות וכך החל משחק שחמט טכני ביותר של קרב, שבו שני הגיבורים הציגו את כישורי הלחימה המצוינים בלוקרים שלהם בניסיון להוציא את השני בנשק.

 

 

 

במשך ארבעה סיבובים סנסציוניים, Pugh ו-Cerkasova הציגו את כל אחד מהם, מיומנויות לשמחתם של כל הצדדים. זו הייתה כיתת אמן, אבל לא במובן הרגיל של המילה, איך אנחנו משתמשים בו באגרוף, לפיו מתאגרף אחד נתן כיתת אמן ליריבו, זאת אומרת, זו הייתה כיתת אמן אמיתית של אגרוף, זה היה מרתק לראות ולגבי שיפוט, הייתי חושב שלשופט רוב ג'ונס מעולם לא היה קרב טוב יותר לשפוט, הוא יכול היה לבוא לשבת בצד ולהסתכל, היה לו כל כך מעט לעשות, מלבד לקחת תקציר צפייה.

 

 

 

אחרי ארבעה נפלאים לחלוטין, סיבובים מרגשים של אגרוף השופט רוב ג'ונס כבש את הקרב 40-36 לטובת אמילי פו, וכמו עם הניקוד של דוהרטי-Dunecs, זה היה נכון במאה אחוז, אבל שוב פשוט לא מייצג עד כמה התחרות הייתה צמודה להפליא.

 

 

 

לפני הזוכה שלי ב-Fight of the Night, Pugh Vs. צ'רקאסובה, הייתה תחרות המשקל הסופר-בינוני המצופה והאיחורנית בין ברדלי, הכוכב ללא הפסד של לינקולנשייר עצמו ודירוג כוכב ה-IBF נתן “הסיוט” דקסטרו ופיליפ “אֲפוּנָה רֵיחָנִית” קוטי.

 

 

 

פעמיים בעבר הקרב הזה הושווה, אבל פציעה ומחלה מנעו מקוטי להיכנס לזירה בליל הקרב, האם זו תהיה הפעם השלישית במזל, אתה יכול להמר על הדולר התחתון שלך על זה וילד הו, זה היה שווה את זה, במיוחד שבשבת הייתה כותרת על הקו, מועצת האגרוף המקצועית (נכסים ובניין) בינלאומי, להוסיף תיבול להליך.

 

 

 

ממש מהקצה דקסטרו מופעל למרכז הטבעת ולתת לקרוע עם ימין ענק, דומה לזה שהוא שלח לכריס יובנקס ג'וניור. אל הבד עם כשהם התמודדו זה מול זה בחובבים, אולם במקרה הזה איכשהו הצליח קוטי להישאר על רגליו והמשיך לכסות, כמו דגל אדום לשור שזה עתה אותת לדקאסטרו להעניש את יריבו עם שמאל וזכויות ענקיים.

 

 

 

דקסטרו המשיך לזרוק זריקות, הכריח את קוטי בחזרה לחבלים ואז הזיקוקים באמת התחילו לעוף. Kotey מגיב עם ווים קצרים מרושעים לראש ואחריהם גזרות עליון, בעוד דקסטרו פשוט המשיך לתת קרע עם ווים גדולים בידיים כבדות לראש ולגוף.

 

 

 

במשך כמעט כל שאר הסיבוב הקרב הזה יכול היה להתקיים בתיבת טלפון, אבל אל תחשוב שזה אומר שמעט קרה מכיוון שהם היו קרובים מדי, הו לא שום דבר כזה הכל היה אקשן, איבדתי את הספירה של כמות היריות ששני הלוחמים זרקו, הם רק ירד גשם.

 

 

 

עוד מאותו הדבר בשני, למרות שכמה פעמים קוטי הצליח להשתחרר ולהשתמש בנגיחה ממש טובה, אולם דקסטרו פשוט עבר דרכם תוך כדי זריקת שמאל וזכויות גדולות לגוף פעם נוספת כדי להחזיר את הגאנה אל החבלים או לפינה.

 

 

 

ממש בסוף הסיבוב Kotey let rip with aupercut ענק, דקסטרו בדיוק הצליח להחליק לאחור מספיק כדי שהוא יעבור על פני סנטרו לפני שנתן לקרוע עם ימין ענק לראש ממש כשהפעמון לסיים את הסיבוב השני.

 

 

 

קוטי נשאר בפינה, במצוקה ברורה, לפני שהתמוטט אל הבד, שם החל להתפתל מכאב, השופט רוב ג'ונס הזעיק מיד את הרופא והפרמדיקים לזירה ונופף במאבק.

 

 

 

החתך העליון האדיר היה כנראה הגורם למצוקה של קוטי, שנאמר מאוחר יותר כפציעה בשרוול הרוטור קרוע.

 

 

 

הגנאי הקשוח החליט שהוא עדיין מתכוון להיות נוכח בהצגת חגורת האליפות לדקאסטרו, למרות שעדיין סובלת מכאבים עזים, המשיך לעמוד על השופט עם הכרזת התוצאה ואף לקח את הזמן לברך את דקסטרו על ניצחונו לפני שחזר לחדר הרפואי להמשך טיפול.

 

 

 

הקרב המקצועי הפותח של הלילה היה קרב של הקלטים, עם הסקוטי קיין קורבוס עורך את הופעת הבכורה שלו מול סטפן יוז הוולשי בתחרות במשקל קרוזר בארבעה סיבובים.

 

 

 

הקרב התחיל בקצב תזזיתי, קורבוס קופץ פנימה, לתת לקרוע, לפני שהוא קופץ החוצה שוב, לאחר כעשרים שניות לערך, האמרגן דן גריי צעק לעבר קורבוס “לְהַאֵט, לשתול את הרגליים”, הסקוטי הגדול נענה מיד והמשיך לנקוט בגישה הרבה יותר מבוקרת לעסק שבידו, עד כדי כך שהוא הבטיח את הסיבוב בסטייל.

 

 

 

בסיבוב השני רואים את קורבוס מתאגרף יפה ברגל הקדמית, אבל גם לראות את יוז נכנס יותר לקרב. היו כמה חילופי דברים מפוצצים, אחד כזה בערך שלושה רבעים פנימה, ראה את קורבוס נוחת שמאלה גדולה וכשהוא נשען לאחור למקום שחשב שהוא יהיה מחוץ לטווח, יוז עשה צעד קל קדימה והנחית ישר טוב מאוד מה ששלח את הסקוטי אל הקנבס.

 

 

 

קורבוס עמד ישר על רגליו וברגע שהשופט רוב ג'ונס סיים את הספירה והורה להם להתאגרף, קורבוס התקדם והנחית עוד זריקה חזקה טובה, רק שיוז יתמודד בצורה יעילה באותה מידה כמו שהפעמון לסיום הסיבוב נשמע.

 

 

 

כעת נראה היה שקורבוס מיושב יותר ומתאגרף ביעילות, נראה היה כי יוז הסתפק בלספוג את הזריקות ולפגוע מדי פעם.

 

 

 

ככל שהסבב התקדם היו כמה חילופים ממש נחמדים, ואז ישר זרק יוז זריקה אפרסק לקורבוס’ גוף, מה ששלח את הסקוטי הגדול אל הבד בפעם השנייה. שוב קורבוס עשה את הספירה וגם עשה רושם גדול בסוף הסיבוב כשהנחית זריקת גוף סדוקה, מה שהאט את יוז אבל לא שלח אותו למטה.

 

 

 

ביציאה לסיבוב הרביעי והאחרון נאמר לקורבוס מהפינה שלו שבמקרה הטוב כדי להשיג תיקו הוא יצטרך להפיל את יוז ובטוח כי ביצים זה ביצים, הוא המשיך לנסות ככל יכולתו במהלך הסיבוב לעשות בדיוק את זה, עם זאת, יוז מתמצא כמו שהם באים ופשוט נכנס מאחורי הנגיחה שלו כדי להרחיק את הסקוטי השודד.

 

 

 

לאחר ארבעה סיבובים של אגרוף משעשע השופט רוב ג'ונס כבש את התחרות 38-37 לטובת סטפן יוז.

 

 

 

תמיכה בארבע תחרויות המקצוענים היו לא פחות משמונה קרבות ללא אישור, גולת הכותרת של אלה הייתה התחרות בהשתתפות מייגן מוסלי, נגד שריל סוורבריק הקשוחה ברצינות. מוסלי, שנלחמו עם קלאסה ותחכום הצליחו.

 

 

 

לאחר הקרב הזה האמרגן דן גריי הודיע ​​שזה הקרב האחרון של מוסלי, במעגל החובבים הבלתי מאושר, כשהיא הופכת למקצוענית ותעשה את הופעת הבכורה המקצוענית שלה בתוכנית הבאה של דן באוגוסט. ללא ספק היא תהיה תוספת מבורכת מאוד לשורות המקצוענים.